חדשות מתפרצות

פרשת מצורע  – שבת הגדול

דיבורים כמו חול 

הרב בן ציון ( בנצי ) נורדמן מאת: הרב בן ציון נורדמן

  13.04.2016 ,  16.51


ערב פסח זו הזדמנות מצוינת להעלות שוב את נושא נדיבות הלב. על פי דו"ח העוני שפורסם רק לאחרונה, ישנם עשרות אלפי ילדים רעבים בישראל. בפועל, מי שדואג לרווחתם, הם ארגוני הסיוע והחסד הפזורים ברחבי הארץ.

אחד מהם, אולי המוביל שבהם, הוא  'מפעלות הרב גרוסמן', המפעיל את פרויקט 'חג שבע', המקיים מדי שנה, בערב חג הפסח, מבצע רחב היקפי בכל רחבי הארץ, לאיסוף מוצרי מזון וחלוקתם למשפחות נזקקות ומעוטי יכולת.

 

צילום: באדיבות עמותת לתת
צילום: באדיבות עמותת לתת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם בכל השנה יש מצווה לתרום ולסייע לזולת, הרי שבערב חג הפסח ישנה הלכה מיוחדת, העוסקת בנושא "קמחא דפסחא". עלינו כחברה מוטלת האחריות לדאוג לרווחתם של העניים בערב החג, שיהיה בכל בית בישראל קמח לאפיית מצות. אז נכון שבימינו כמעט אין ערך בשליחת קמח, אבל אם תביטו על אריזות המזון של 'חג שבע', המגיעים לאלפי בתים בישראל, תבינו ש'קמח' לא ממש חסר.

בשנים האחרונות אני מלווה את פרויקט 'חג שבע' מקרוב ועוקב בהשתאות אחר הנותנים והמקבלים.. כל זה לא הספיק   להכין אותי לסיטואציה שאליה נקלעתי בראשית השבוע הנוכחי.

זה החל במוצאי השבת האחרונה, עת קיבלתי טלפון מאחד ממשרדי יחסי הציבור הגדולים בארץ, שביקשני להשתתף בתוכנית בערוץ 2, בה יעסקו בנושא 'מי יעזור לנזקקים בפסח?' הוזמנתי בתור חבר הנהלת 'מגדל אור' וסברתי לתומי שאני בא לייצג את מפעל 'חג שבע' לספר על פעילותו לקראת החג. מסבר שטעיתי.

מרגע שנכנסתי לאולפן, הבנתי שהדיון לא עוסק בנושא עליו חשבתי. הדיון לא עסק בחשיבות 'מפעלות' ובראשם לא עמדה הדאגה לעניי ישראל. הם חיפשו ריטינג. הדיון עסק בשאלה מדוע אנשים תורמים לעמותות הצדקה; מדוע קיימות בכלל עמותות הצדקה; ולמה הממשלה לא דואגת לעניים.

ארך לי מספר דקות להבין שהדיון אליו הגעתי, שונה לחלוטין מהצורה שהוצגה לי בשיחה המקדימה. ישבתי שם, כנציג  'חג שבע' והרגשתי מותקף. כביכול אני צריך להצדיק את העובדה שאני חבר בעמותה העוזרת לנזקקים.

להוויתי גיליתי שלא חסרים תירוצים לאנשים, כדי לא לתרום עבור עניים. מי שלא רוצה להיות שותף בעשייה ובמפעלי החסד הענקיים העוזרים לנזקקים, ימצא אינספור סיבות וטענות. אחד הדוברים באולפן אמר שרוב האנשים תורמים רק פעם אחת בשנה… ואני אומר: אם כך, בוא תעודד שיתנו יותר.

השני תהה: "למה הממשלה לא עוזרת?" ואני שואל: מה רלוונטי כעת לדיון האם הממשלה עוזרת או לא? יש בעיה! בוא נפתור אותה. אתה יכול להשפיע בממשלה – תעשה. השלישי אמר: "למה החברות הגדולות או תאגידי הבנקים לא תורמים עבור הנזקקים?", ואני שואל אותו: האם יש לך כיצד לדאוג לכך שהבנקים יתרמו? אם כן, בבקשה, תדאג לכך. אם אין לך אפשרות, אז בוא תראה איך אתה כן יכול לעזור לנזקקים.

אדם שלא רוצה לתרום, ימצא סיבות ותירוצים למכביר. את המציאות המרה לא ניתן לשנות או לטייח:  יש מחסור חמור בישראל ויש עשרות אלפי עניים. גם את הנתון הזה אי אפשר להכחיש או להקהות: עם ישראל בכללותו נתבע ונותן.

אגב, אם תהיתם, חלק נכבד מהחברים בפאנל, ניגשו בסיום הריאיון וביקשו את הטלפון של מוקד התרומות של 'חג שבע'. כך שאולי בכל זאת הם רק באו לבטא איזשהו הלך רוח, בתקווה שיתמוסס ויפוג.

ומילה אחת על התקשורת: עצם זה שביקשו ממני לבוא, אומר שהתקשורת בהחלט מעוניינת להעלות לסדר היום נושאים חברתיים ולדאוג לעניים, אך עצם זה שתוך כדי דיון ענייני, נסחפים לשאלות וטרוניות שלא ממין העניין, זה רק מוכיח שהתקשורת צריכה עדיין לעשות צעד גדול בדרך לייצג את המצוקה בכנות ובאמינות.

בראש חודש ניסן, מתחיל עם ישראל לברך את 'ברכת האילנות'. ברכה זו – אותה מברכים במהלך כל חודש ניסן, כאשר רואים אילנות המתחילים להצמיח – מרתקת ומעניינת. אנו מודים לבורא עולם על כך "שלא חיסר בעולמו כלום ובראו בו בריות טובות ואילנות טובים". ברכה מדהימה.

'ברכת האילנות' זו הזדמנות להודות לבורא עולם על כל הטוב אשר עשה עמנו. זו גם הזדמנות להביט בבריאה ולהתפעל.

בבית הספר 'מדעים ויהדות' שבחדרה חנכנו לאחרונה מיני פרדס.. בית הספר נבנה למרגלות פרדס מפואר שנגדע, ולכבוד חגיגות 125 שנה לעיר חדרה, שמובילה אותן בהצלחה רבה הגב' חדווה יחזקאלי, סגנית ראש העיר, נטענו פרדס זעיר בפינתו הדרומית של בית הספר.

מאז הקמת הפרדס, הטמענו בבית הספר מנהג יפה, שבכל ביקור של דמות חשובה ורמת דרג, אנו מזמינים אותו לטעת עץ בפרדס. כל נטיעה כזו, מעוררת התרגשות רבה בקרב התלמידים, שרואים כיצד העץ, כמותם, גדל אט אט ומצמיח פירות.

השבוע, עם כניסתו של חודש ניסן, הזמנו את המבקרים והאורחים לברך את 'ברכת האילנות' בפרדס המיוחד. גם התלמידים של בית הספר בירכו שם את הברכה הנפלאה. וברוך ה', הפרדס הצעיר, שרק השנה ניטע, כבר זכה שיברכו עליו גדולים וטובים, מה שלא זוכים פרדסים ותיקים וגדולים ממנו במשך כל שנות חייהם.

 

"בריות טובות ואילנות טובים", זה סוד הבריאה.

שבת שלום ומבורך

לתגובות nordman@jss.org.il

About The Author

Related posts