פרשת אמור

נאחזים במורשת דורות עברו

הרב בן ציון ( בנצי ) נורדמן מאת: הרב בן ציון נורדמן

 10.05.2016


התקופה הזו, שבין פסח לשבועות, מאופיינת בציוני דרך היסטוריים בתולדותימי עמנו למן היום בו נעשינו לגוי ביציאת ממצרים ועד לקבלת התורה מסיני,שזו היתה התכלית, ככתוב "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההרהזה". אם אפשר להגדיר זאת במשפט אחד, זו תמצית קיומנו כאומה. העם היהודיעבר ועובר תקופות קשות מנשוא, אך מאז ועד היום, זוכה לראות בניסיםוישועות ומחורבן לתקומה, אך זאת בתנאי שאנו מחזיקים במורשת דורות עברוונאחזים בה ללא הרף.

בשבוע שעבר ציינו בישראל את 'יום השואה והגבורה'. מתוקף תפקידי השתתפתיבטקס שנערך ברחבת בית 'יד לבנים' בחדרה. במהלך הטקס הוצג מחזה אור קולישגרם לי ולכל המשתתפים להזיל דמעה, ולא פחות מכך, לקבל תובנה חדשה במושגשל המשכת המורשת של דורות עברו. הסיפור שהוצג היה של אדמו"ר נודע, שזכהלהינצל מציפורני הצורר הנאצי באורח נס.

תחילתו של הסיפור בשעת ליל מאוחרת, כאשר קלגסי המחנה מצווים את כלהיהודים הנמים את שנתם הקצרה, להקיץ ממנה. הצוררים ימ"ש הכינו בור עמוקומעורר אימה במרכז המחנה, והודיעו לכולם, כי כעת ייאלצו לקפוץ מעליו,מהצד האחד למשנהו. מי שיצליח – יחיה. ומי שיפול אל תוך הבור, יישאר בתוכולנצח.

כמובן שהסיכויים לעבור מעל הבור, היו תלויים במידת חוסנם של הקופצים.הבור היה כה גדול ואימתני, עד אשר גם אדם חסון ובריא, ספק רב אם יכול היהלקפוץ מעליו. קל וחומר יושבי המחנה שהיו כחושים, חלושים ורעבים אחריחודשים שלא בא לפיהם כי אם לחם צר ומים לחץ. היו כאלו שאף לא ניסולהתמודד עם הגזירה וקפצו היישר אל מותם, ה' יקום דמם.

האדמו"ר, שהיה כבר מעל גיל שישים, עמד באותה שעה ליד אחד מיושבי המחנה,והחליט לנסוך בו כוחות. הוא צווה עליו לבל יהין להתייאש, ולנסות בכל כוחולעבור את הבור. "אנו נעשה את שלנו, והקב"ה יעשה את שלו". הלך האדמו"רבבטחה אל הבור, יותר הלך מאשר קפץ, ומצא את עצמו בצדו השני של הבור.כשהגיע לשם, גילה על ידו את אותו יהודי, שאף הוא הצליח לעבור לצדו השנישל הבור. "כיצד הצלחת לעבור?" שואל היהודי את האדמו"ר. "בשעה שקפצתי",נענה האדמו"ר, "החזקתי בבגדיו של אבי, והוא החזיק באביו אשר החזיק בסביאשר החזיק בסב סבי… וכיצד זה אתה הצלחת לעבור?" התעניין האדמו"רוהיהודי השיב: "רבי, אני החזקתי בך…".

זהו סיפור מרגש ומעורר מחשבה. רבה של חדרה, הגאון רבי דוד ורנר שליט"אשהתכבד לשאת דברים במהלך הטקס, נרגש מהמחזה, הסביר כי סיפור זה ממחיש אתכוח הישרדותו של העם היהודי בכל הדורות, להחזיק בדרכי אבות ולדבוק בהם.

*

בראשית השבוע האחרון זכיתי לשמש כסנדק בברית לבנם של עורך הדין איילשטייניץ ואשתו הגב' ליטל. האירוע היווה עבורי סגירת מעגל, שכן אני ערכתילהם בשעתו את החופה והקידושין כדת משה וישראל.

על פי הקבלה, הסנדק הוא הצינור להעברת הקדושה מהעולמות העליונים, לרךהנימול. הסנדק הוא החוט המקשר בין הדורות הקדמונים לתינוק שזה עתה נכנסבבריתו של אברהם אבינו, ועל כן ישנם הלכות רבות הנוגעות לבחירת הסנדק.מבחינתי, להיות סנדק בברית של זוג שהשאתי, זו הוכחה לכך שיש המשך הדורותוישנו חיבור עמוק למסורת עתיקת היומין של העם היהודי.

העם בישראל רוצה, כמה וצמא להמשיך את דרכי אבותיהם וסביהם לתפארת. ועל כךגאוותנו: יש לנו עם מצוין, עם סגולה, עם שיש לו מורשת ועבר מפוארים.

*

פרשת השבוע, פרשת אמור, נפתחת בציווי התורה: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה,אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו'. התורה מונה איסורים וציוויםרבים, המיוחדים לכוהנים, בני אהרן. לכוהנים ישנם זכויות רבות בעם ישראל,אך גם חובות רבים. עם מי להתחתן, למי מותר להיטמא, מה לעשות ומה לא,ואפילו כיצד להסתפר. כל כך הרבה דינים לכהנים, בלי התייחסות כלל למי הואכהן? ומדוע?, כיוון שכהן, הוא מי שאביו היה כהן, וסביו, וסב סביו עד אהרןהכהן.

זו אם כן תמצית קיומו של העם היהודי. הידבקות בעבר והמשך מסורת אבות. ההווה והעתיד שלנו, נובע אך ורק מכוח העבר. וכפי שאנו אומרים בתפילה:"אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, ואלוקי יעקב". רבותינו לומדים שבתפילה צריךלהזכיר זכות אבות עוד בטרם אומרים את שבחיו של הקב"ה. כל זה מבטא את הקשרההיסטורי של העם היהודי עם העבר. העם היהודי מבורך, אך בתנאי שממשיך אתההיסטוריה רבת השנים וצועד לאורה. איננו בונים משהו חדש, כי אם נשענים עלהעבר וממשיכים את השושלת המפוארת של העם היהודי בכל הדורות.

והן הן הדברים שמצאנו במדרש שיר השירים: "למה נמשלו ישראל לגפן? מה גפןזו הענפים הצעירים נסמכים על הזקנים, כך ישראל אינם חיים ונסמכים אלא עלהמתים, שנאמר זכור לאברהם ליצחק וליעקב"

בברכת שבת שלום ומבורך

לתגובות : nordman@jss.org.il

About The Author

Related posts